Vayedaber

Yevamoth

Daf 48b

משנה: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם אֲבָל נְקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת מִיָּד. מִצְרִי וַאֲדוֹמִי אֵינָם אֲסוּרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן קַל וְחוֹמֶר הַדְּבָרִים וּמָה אִם בִּמְקוֹם שֶׁאָסַר אֶת הַזְּכָרִים אִיסּוּר עוֹלָם הִתִּיר אֶת הַנְּקֵיבוֹת מִיָּד. מָקוֹם שֶׁלֹּא אָסַר אֶת הַזְּכָרִים אֶלָּא עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֵינוֹ דִין שֶׁנַּתִּיר אֶת הַנְּקֵיבוֹת מִיָּד. אָֽמְרוּ לוֹ אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל וְאִם לַדִּין יֵשּׁ תְּשׁוּבָה. אָמַר לָהֶם לֹא כִי הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר. מַמְזֵירִין וּנְתִינִין אֲסוּרִים וְאִיסּוּרָן אִיסּוּר עוֹלָם אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת.

Traduction

Il est interdit de prendre pour gendre un Amonite ou un Moabite, et cet interdit subsiste à jamais; mais il est permis d'épouser leurs filles de suite (dès la première génération). Les Égyptiens et les Edomites ne sont interdits que jusqu'à la troisième génération: et à partir de là, l'alliance est permise soit avec les hommes, soit avec les femmes. R. Simon autorise de s'allier de suite aux femmes; car, dit-il, on peut déduire cette règle par a fortiori, puisqu'au cas où l'alliance avec les hommes (les Ammonites et Moabites) est interdite à jamais, celle des femmes est admise de suite, il doit en être à plus forte raison de même pour les filles de ceux dont l'interdit cesse après la troisième génération. Les autres rabbins lui dirent: Si c'est une règle reçue par voie orale, nous l'acceptons; mais si c'est une déduction, on peut lui opposer une objection (339)L'exclusion des deux premiers peuples, énoncée dans Deutéron. 23, 4, a pour cause le refus des hommes de fournir des vivres aux Israélites lors de leur passage en ces pays, refus non imputable aux femmes; tandis que pour les gyptiens et les Edomites, le motif n'est pas le même; il est possible alors de considérer les femmes aussi interdites que les hommes.. -Non, répondit-il, c'est une règle de tradition que j'énonce. Les bâtards et les descendants des gens voués au culte sous Josué sont interdits pour toute alliance avec Israël, et cet interdit subsiste toujours, tant pour les hommes qu'à l'égard des femmes.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אם הלכה. שמעת מרבותיך שהנקבות מותרות מיד במצרי ואדומ' נקבל ממך:

ואם לדין. שאתה דן ק''ו מעצמך יש להשיב ובגמ' מפרש מה היה להם להשיב:

לא כי. בבבלי מפרש אפי' אני דן בעצמי אין לכם תשובה ומ''מ הלכה אני אומר כך מקובל אני מרבותיי:

נתינים. גבעוני' שנתגיירו בערמה בימי יהושע ונתנם לעבדים לחוטבי עצים ושואבי מים:

הלכה: עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי אֲסוּרִין כול'. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. וְדִכְוָותָהּ אֲדוֹמִי וְלֹא אֲדוֹמִית. מִצְרִי וְלֹא מִצְרִית. כְּתִיב עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם. הָיָה לָהֶם לַנָּשִׁים לְקַדֵּם. כְּתִיב אֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ וַאֲשֶׁר יָעַץ. מִי דַרְכּוֹ לִשְׂכוֹר. הָאִישׁ וְלֹא הָאִשָּׁה. מִי דַרְכּוֹ לְיָעֵץ. הָאִישׁ וְלֹא הָאִשָּׁה.

Traduction

'' Il est permis d'épouser des filles d'Amonite ou de Moabite '', dit la Mishna, parce que le texte biblique parle d'Amonite et de Moabite au masculin, non au féminin (l'interdit ne leur est pas applicable). Pourquoi ne pas faire la même déduction au sujet des Edomites et des Egyptiens? Parce que la Bible leur fait un reproche (340)Cf. Sifri, sect. Ki-ketsé, n¼ 249. de n'avoir pas été au-devant des Israélites avec du pain et de l'eau (Dt 23, 5); ce devoir incombait-il aux femmes? Certes non, comme il est écrit (ibid.): qui a loué pour toi et qui a conseillé; or, il est d'usage que l'homme loue, non la femme, et que l'homme conseille, non la femme.

Pnei Moshe non traduit

גמ' עמוני. כתיב ודרשינן ולא עמונית:

ודכוותה. נימא נמי אדומי כו'. ומשני כתיב על דבר אשר לא קדמו כלומר דשאני הכא דמפרש טעמא דקרא על דבר אשר לא קדמו דרכו של איש לקד' ואין דרכה של אשה לקדם:

היה להם לנשים לקדם. לקראת נשים:

ומשני כתיב אשר שכר כו' ואין דרכה של אשה לשכור. ובבבלי מתרץ לה כל כבודה בת מלך פנימה:

כְּתִיב וְשַׁחֲרַיִם הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב מִן שִׁלְחֹ אוֹתָם חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָה נָשָׁיו. שַׁחֲרַיִם זֶה בּוֹעַז שֶׁהָיָה מְשׁוּחְרָר מִן הָעֲוֹנוֹת. הוֹלִיד בִּשְׂדֵה מוֹאָב שֶׁנָּשָׂא אֶת רוּת הַמּוֹאָבִיָּה. מִן שִׁלְחֹ אוֹתָם שֶׁהָיָה מִשִּׁבְטוֹ שֶׁלִּיהוּדָה. דִּכְתִיב בֵּיהּ וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו וגו'. חוּשִׁים וְאֶת בַּעֲרָה נָשָׁיו. וְכִי יֵשׁ לָךְ אָדָם שָׁהוּא מוֹלִיד אֶת נָשָׁיו. אֶלָּא שֶׁחָשׁ כְּנָמֵר וּבִיאֵר אֶת הָהֲלָכָה. וַיּוֹלֶד מִן חוֹדֶשּׁ אִשְׁתּוֹ. לֹא צוֹרְכָה דִלֹא וַיּוֹלֶד מִן בַּעֲרָה נָשָׁיו. אֶלָּא עַל יָדֶיהָ נִתְחַדְּשָׁה הֲלָכָה. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית.

Traduction

Il est dit (1Ch 8, 8): Et Shaharim engendra dans les champs de Moab, depuis qu'il les eut congédiés, (avec) Houshim et Baera ses femmes. Le premier terme se rapporte à Boaz, qui était affranchi (341)Jeu de mots sur Schoharim et Meschohrarim. V. Rabba à (Rt 4). de tous péchés; l'expression '' engendra dans les champs de Moab '' rappelle qu'il épousa Ruth la Moabite; '' depuis qu'il les eut congédiés '', car il était de la tribu de Juda, puisqu'il est dit de celui-ci (Gn 46, 28): Il envoya Juda au devant de lui. Enfin, les derniers mots sont: '' Houshim et Baera ses femmes ''. Or, y a-t-il à supposer qu'un homme engendre ses propres femmes? C'est qu'il y là une allusion à ce qu'aussi rapide qu'un tigre (342)Même jeu de mots entre Hasch et Houschim., il a su expliquer les règles difficiles. Il est dit ensuite (1Ch 8, 9): Il engendra de Hodesh sa femme: Jobab etc. Le texte devrait dire: '' Il engendra, par Baera, une de ses femmes ''; le second verset indique donc que grâce à Ruth appelée ici Hodesh, la règle a été renouvelée (Hadash), au sujet des alliances, savoir l'Amonite (homme) ou le Moabite sont interdits, non leurs filles (343)Le Talmud paraît avoir été amené à formuler cette règle, observe J. Lévy, s. 5., pour légitimer la naissance de David par Ruth; puisqu'il est interdit d'épouser une Iduméenne, ou une gyptienne, ou une btarde..

Pnei Moshe non traduit

שהיה משוחרר מן העונות. שהיה צדיק וגבר על יצרו:

שחש. עצמו כנמר בזריזות:

וביאר את ההלכה. נוטריקון חושים ובערא לשון ביאר והוליד לשין לימד שהוליד ולימד ההלכה עמוני כו':

לא צורכה דלא ויולד מן כו'. לא היה צריך לכתוב אלא כן ויולד מן נשיו:

דלא. הוא לשון אלא בש''ס הזה דפשוטו של מקרא משמע דחושים ובערא נשיו היו:

אלא ע''י נתחדשה כו'. ולהכי קאמר מן שע''י נתחדשה:

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר. יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה. וְאַתְּ אוֹמֵר יִשְׂרְאֵלִי. אֶלָּא שֶׁנִּכְנַס לְבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּישַׁעְיָה וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּֽשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְנִתְגַּייֵר. וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. יִשְׂרְאֵלִי הָיָה. וְאַתְּ אוֹמֵר יִשְׁמְעֵאלִי. אֶלָּא שֶׁחָגַר מָתְנָיו כְּיִשְׁמְעֵאלִי וְנָעַץ אֶת הַחֶרֶב בְּבֵית דִּין. אוֹ נַהֲרוֹג אוֹ נֶהָרֵג אוֹ נְקַייֵם דִּבְרֵי רִבִּי. כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל הֲלָכָה זוֹ בְּחֶרֶב זוֹ אֲנִי הוֹרְגוֹ. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאָבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב. זוֹ הִיא שֶׁשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב תְּחִילָּה. אֲחוֹרֵי אָמַר לָהּ. וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ. אָמַר לָהּ. אִילּוּ בָאָת אֶצְלֵנוּ מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם לֹא הַיִינוּ מְקַבְּלִים אוֹתָךְ.

Traduction

Il est écrit d'une part (2S 17, 25): son nom était Ihro l'Israélite; et d'autre part (1Ch 2, 17): Iether l'Ismaélite. C'est que, dit R. Samuel b. Nahman, cet homme était à l'origine un Ismaélite, et plus tard il devint Israélite. Lorsque Iether entra au tribunal de Jessé, il le trouva en train d'expliquer le verset: Tournez-vous vers moi, et soyez secourus de tous les coins de la terre (Is 45, 22). Sur quoi, il se convertit et épousa la fille de R. Jessé. Les autres rabbins disent que c'était primitivement un juif, mais on l'appelle Ismaélite, parce qu'après s'être ceint les reins comme un Ismaélite (à la hâte), il planta l'épée au milieu de la salle du tribunal, en disant: '' Ou je tuerai, ou je serai tué (par allusion au cas de légitime défense); ou nous maintiendrons l'avis de notre maître (du prophète Samuel), et celui qui veut enfreindre la règle établie par lui sera percé par mon épée, à savoir que les Amonites et Moabites (hommes) ne sont pas admis dans la communauté, mais les femmes sont admises. Quant à moi, dit R. Samuel b. Nahman, je n'ai pas recours à cette explication, mais à la suivante: comme il est dit (Rt 1, 22): Noémie revint, ayant avec elle Ruth la Moabite, sa bru, qui revenait des champs de Moab; ce qui indique qu'elle, la première, s'en revint des champs de Moab (par elle, on recommença à appliquer ce détail légal d'alliance). Une autre explication a recours à ce verset (Rt 2, 11): tu as abandonné ton père et ta mère, pour un peuple que tu ne connaissais pas, c'est-à-dire que Boaz lui dit: si tu étais venue à nous hier, ou avant-hier, nous n'aurions pu te recevoir ce jour là, ladite règle sur les alliances étant nouvelle

Pnei Moshe non traduit

כתוב א' אומר הישראלי. בשמואל. וכתוב כו' בד''ה א' ב' ופליגי בזה דרשב''נ דריש דישמעאלי היה ושם ישראלי לדרשא ע''ש שנתגייר:

לב''ד של ישי גרסינן. דהא אביגיל בת ישי היתה ואמר ג''כ להאי קרא פנו אלי וגומר כלומר שהיה דורש ג''כ ענין זה שיפנו כל אפסי ארץ לה':

ורבנן אמרו. דמפקי שם ישמעאלי לדרשה:

או נקיים דברי רבי. שמואל הרמתי וכן הוא בבבלי פירקין:

אני אין לי אלא משנה. ברייתא דלקמיה כלומר דיהיב טעמא דלא דריש לה כרבנן שחגר מתניו כו' דאין לי אלא כברייתא זו דשמעינן שכבר נתחדשה הלכה זו בימי בועז ולא היה צריך יתר הישמעאלי לחגור חרבו על זה:

משדה מואב תחילה. דאז נתחדשה הלכה שיהו מקבלין נקבות משדה מואב וזו שבה תחלה והשבה וגו' קרא יתירא דריש:

אחורי. ראי' אחריתי שאמר לה ותעזבי וגו' שמעצמך עשית שעדיין לא ידעת שמקבלין אותך דעכשיו נתחדשה הלכה. א''נ אחורי אמרי לה כמו אית דאמרי לה מהאי קרא דרשינן ועיקר:

מאתמול שלשום. אל עם אשר לא ידעת מאתמול שלשום קדריש:

לא היינו מקבלין אותך. דעדיין לא נתחדשה הלכה אלא היום ועכ''פ ש''מ דבב''ד של בועז כבר נתחדשה ההלכה:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֶׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְּמִשְׁפָּחָה אַחַת בְרוֹדוֹס שֶׁהָיוּ קוֹרִין עָלֶיהָ עִרְעֵר וְשָׁלַח רִבִּי אֶת רִבִּי רוֹמָנוּס לְבוֹדְקָהּ. וּבָדַק וּמָצָא שֶׁנִּתְגַּייְרָה זְקֵינָתָהּ פָּחוֹת מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וְהִכְשִׁירָהּ לִכְהוּנָּה. רַב הוֹשַׁעְיָא אָמַר כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן הִכְשִׁירָהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא הָכָא. דְּאָמַר רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲוָוה רִבִּי יוּדָן מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רַב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וְולַד בּוֹגֶרֶת כָּשֵׁר. שֶׁהִיא בְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה. וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח וְלֹא בוֹגֶרֶת. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁהוּא בָא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. 48b וְדִכְוָותָהּ כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה וְלֹא גִיּוֹרֶת. כָּל לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. הָתִיב רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. הֲרֵי שֵׁינִי לְמִצְרִי הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבָּא מִכֹּחַ עֲשֵׂה עֲשֵׂה הוּא. חָזַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה וְאָמַר. לֹא דוֹמֶה עֲשֵׂה בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשֵׂה שֶׁבַּכֹּהֲנִים. עֲשֵׂה שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל אָסוּר בַּכֹּל. וַעֲשֵׂה שֶׁבַּכֹּהֲנִים אָסוּר בַּכֹּהֲנִים וּמוּתָּר בִּלְוִיִים וּבְיִשְׂרָאֵל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מעשה כו'. כל הסוגיא איתא נמי ביכורים פ' א' הלכה א' ולקמן בעשרה יוחסין:

ברודוס. ושם גריס בדרום:

והכשירה לכהונה. וכן הוא בבלי דף ס':

כר''ש הכשירה. דס''ל שם גיורת פחות' מבת ג' כשירה לכהונה:

ור' זעירא פליג דד''ה היא הכא. דאפי' לרבנן כשירה הולד שנולדה מהגיורת כדמפרש ואזיל:

ולד בוגרת כשר. מפני שבא מאיסורי עשה כדמסיק ולא מלאו:

ודכוותה. הכא דרשינן מעמיו יקח אשה ולא גיורת גרסי' ואיסור עשה הוא:

הרי שני למצרי. הנולד ממצרי ראשון ואיסור עשה הוא והולד אסור:

לא דומה כו'. דהתם עשה השוה בכל הוא ואנן בעשה דכהנים קאמרינן דולד עשה מותר:

Yevamoth

Daf 49a

תַּנָּה רִבִּי זַכַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. בַּת גֵּר עַמּוֹנִי כְשֵׁירָה. בַּת גִּיּוֹרֶת עֲמּוֹנִית פְּסוּלָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. בַּבְלַייָא. עָבַרְתָּ בְיָֽדְךָ שְׁלֹשָׁה נְהָרִין וְאִתְאַבַּדְתָּ. אֶלָּא הִיא בַּת גֵּר עַמּוֹנִי הִיא בַּת גִּיּוֹרֶת עֲמּוֹנִית כְּשֵׁירָה. רִבִּי יוֹסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 49a לֹא כֵן צְרִיכָה בְּשֶׁהָֽיְתָה אִמָּהּ מִיִּשְׂרָאֵל. שֶׁלֹּא תֹאמַר. כְּשֵׁם שֶׁנִּתְחַלְלָה אִמָּהּ כָּךְ נִתְחַלְלָה בִתָּהּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּשֵׁירָה אֲפִילוּ לְכֹהֵן גָּדוֹל. מַה טַעֲמָא. בְּעַמָּיו. עַם שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין שְׁנֵי עַמְמִין. זְכָרִים אֲסוּרִין וּנקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא בַּת גֵּר עַמּוֹנִי פְסוּלָה שֶׁהִיא בָאָה מִטִּיפָּה פְסוּלָה. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וְתַנֵּי כֵן. עַמְמִין זֶה בַזֶּה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּייְרוּ זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת מִיָּד. נִתְגַּייְרוּ זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹתֵיהֶן מוּתָּרוֹת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם אָחָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. מְנַיַין אַתָּה אוֹמֵר. אֶחָד מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת שֶׁבָּא עַל אַחַת מִן הַכְּנַעֲנִים וְיָֽלְדָה מִמֶּנּוּ בֵּן מוּתָּר לִקְנוֹתוֹ עֶבֶד. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר הוֹלִידוּ בְאַרְצְכֶם. וְלֹא מִן הַגָּרִים אֲשֶּׁר בָּאָרֶץ.

Traduction

. R. Zacaï a enseigné en présence de R. Yohanan: la fille d'une prosélyte d'Amon est apte à épouser un cohen; mais la fille qui a pour mère une prosélyte d'Amon y est inapte. -O Babylonien, lui dit R. Yohanan, tu as eu le courage de venir jusqu'ici, en traversant trois fleuves, et tu t'es trompé dans tes déductions au sujet de la fille d'Amonite; or, voici la règle: soit une fille dont le père est un prosélyte d'Amon, soit celle dont la mère est une prosélyte d'Amon, est apte à épouser un cohen. En effet, dit R. Yossa au nom de R. Yohanan, il n'a été nécessaire de signaler cette aptitude d'une fille de prosélyte d'Amon, qu'au cas où la mère est une israélite; car on aurait pu supposer qu'en raison de la profanation de la mère (dont l'union avec un Amonite est illégale), la fille serait considérée de même, et également impropre au sacerdoce; il a donc fallu dire qu'elle reste apte pour un cohen. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan qu'elle est même apte à épouser un grand-prêtre, parce qu'il est dit (Lv 21, 14): Il n'épousera qu'une vierge de son peuple; la dernière expression superflue indique qu'elle peut provenir d'un peuple, dont l'état légal a deux faces diverses, en ce que les hommes sont interdits dans la communauté d'Israël, et les femmes sont admises. Selon R. Hagaï au nom de R. Pedath, R. Simon b. Lakish dit au contraire que la fille d'un prosélyte d'Amon est impropre à cet effet, parce qu'elle est d'extraction interdite. R. Yohanan dit que l'on a enseigné de même: en cas d'union entre les peuplades inadmissibles en Israël, aussi longtemps que les hommes ne sont pas convertis, ceux-ci restent interdits à jamais, et les femmes sont de suite admissibles; mais s'ils se sont convertis, les hommes restent toujours interdits, et les femmes sont seulement permises à partir de la troisième génération (en raison de l'interdit originel, qui prédomine du côté des deux époux. R. Hiskia dit au nom de R. Aha qu'un enseignement confirme la règle, qu'à défaut de conversion, tout dépend de l'état du mari: On sait que si un homme, d'une quelconque des familles répandues sur la terre, cohabite avec une fille de Canaan et en a un fils, il est permis à l'Israélite d'acheter cet enfant comme esclave, parce qu'il est dit (ibid 25, 45): et même des habitants qui séjournent près de vous (quoiqu'étrangers). Cependant, si un Cananéen (aborigène de la Palestine) a cohabité avec une fille d'une autre nation du dehors et en a un fils, celui-ci ne sera pas considéré à l'égal du fils du précédent cas (au point de vue de la faculté d'acquisition), parce que le texte biblique dit (ibid.): qui ont été engendrés dans votre pays (d'une mère cananéenne), non pour un descendant de ceux qui séjournent seulement dans la Palestine (nés au dehors).

Pnei Moshe non traduit

בת גר עמוני כשרה. לכהונה כדלקמן:

בבלייא עברת בידך תלתא נהרין ואתבדת. כ''כ דרך מרחוק הלכת עד שעברת ג' נהרות עד שבאת לכאן ואתבדת שהבאת דברי כזב דמ''ש בת גר עמוני מבת גיורת עמונית אלא היא כו':

לא כן צריכה. לא היה צריך להשמיענו דבת גר עמוני כשירה אלא כשהיתה אמה מישראל וקמ''ל שלא תאמר כשם שנתחללה אמו כו' דביאתה בעבירה ובתה פסולה לכהונה קמ''ל דאפ''ה כשירה כדלקמיה:

עם שהן עשוין ב' עממין. דהיינו עמוני דזכרי' אסורין ונקבות מותרות ואפילו נשא ישראלית בתה כשירה דהכי דרשינן עמיו מעמיו להביא בתולה הבאה מב' עממין מישראלית וגר ומעם שיש בו ב' עממין זהו גר עמוני וכאיכא דאמרי בבבלי דף ע''ז:

לא אמר כן. דפליג על דאמר רבי אבהו בשם רבי יוחנן אלא דרבי יוחנן ס''ל דבת גר עמוני מישראלית פסולה לכהונה:

מטיפה פסולה. שביאתו בעבירה:

ותני כן. דאם נתגיירו דהולכין אחר הפגום כדלקמיה וכן בגר עמוני שנשא ישראלית בתו פסולה:

עממין זה בזה. כגון עמוני שנשא מצרית:

עד שלא נתגיירו כו'. דבאומות הולכין אחר הזכר:

נתגיירו כו' לאחר ג' דורות. דהלך אחר הפגום שבשניהם ובבבלי ע''ח משמע דהא דאמר רב יוחנן שם בעכומ''ז הלך אחר הזכר בז' עכומ''ז ולענין לא תחיה כל נשמה לבד וכדרבי חזקיה דהכא לקמיה ולענין בת גר עמוני מישראלית לכהונה מסיק התם לעיל לרבי יוחנן דכשירה וכדרבי אבהו דהכא:

מתניתא אמרה כן. דבעכומ''ז הלך אחר הזכר:

מותר לקנותו עבד. חסר כאן וה''ג כמו גי' הבבלי ת''ל וגם מבני התושבים הגרים עמכם. שבאו מעכומ''ז אחרים ונעשו אבותם תושבים עמכם:

יכול אפי' א' מן הכנענים שבא על אחת מן העכומ''ז ת''ל אשר הולידו כו'. שאמו מארצכם ילדתו שם ולא מן הגרים אשר בארץ שאמו משאר עכומ''ז ואח''כ בא לגור אצל אביו בארץ דדרך האשה לדור במקומה ודרך איש לגלות הילכך הנולדי' בארץ ודאי אמו מז' עכומ''ז והנולדים במקום אחר ודאי אמו משאר העכומ''ז ואביו כנעני ומעטי' קרא דהלך אחר הזכר:

שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי. עֲבָדִים מַהוּ שֶׁיַּעֲלֶה לָהֶם דּוֹרוֹת. הֵיךְ עֲבִידָה. גֵּר עֶבֶד עַמּוֹנִי שֶׁנָּשָׂא לְגִיּוֹרֶת שִׁפְחָה מִצְרִית לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת נִתְגַייְרוּ. אִין תֵּימַר. עֲבָדִים עָלוּ לָהֶם דּוֹרוֹת זְכָרִים אֲסוּרִין אִיסּוּר עוֹלָם וּנקֵיבוֹת מוּתָּרוֹת לְאַחַר שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת.

Traduction

Samuel b. Aba demanda: Est-ce que pour les esclaves (affranchis et convertis), on tient compte du nombre des générations? Voici en quel cas il y aurait lieu d'en tenir compte: si un esclave étranger d'Amon épouse une servante égyptienne à la troisième génération et qu'ensuite il se convertisse, tiendra-t-on compte de trois générations pour ces esclaves, de sorte que les enfants soient de suite admissibles en Israël, ou dira-t-on que l'on n'en tient pas compte, de sorte que les mâles resteront toujours interdits et que les filles seront admissibles après trois générations? (question non résolue). ''

Pnei Moshe non traduit

עבדים מהו שיעלה להם דורות. לאחר שנשתחררו ונתגיירו כדמפרש ואזיל:

היך עבידא. ה''ד כגון גר עבד שהיה מתחילה עבד עמוני ונשא שפחה מצרית לאחר ג' דורות. א''נ דקרי ליה גר עבד ע''ש שצריכין להתגייר לשם עבד ולשם שפחה:

נתגיירו. ואח''כ נתגיירו ממש ומיבעיא לן אם אותן ג' דורות עלו לה בהיותה שפחה. וה''ג אין תימר עבדי' עלו להם דורות מותרין מיד ואין תימר עבדי' לא עלו להם דורו' זכרים כו' ונקבות אין מותרות אלא לאחר ג' דורות דלא עלו לה אותן הדורות והוי כמו שנתגיירו מתחילה והלך אחר הפגום כדלעיל ולא איפשיטא:

אָֽמְרוּ לוֹ אִם הֲלָכָה נְקַבֵּל. אִם לַדִּין יֵשׁ תְּשׁוּבָה. מַה הָיָה לָהֶם לְהָשִׁיב. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. הֲרֵי בֶן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ הֲרֵי הֵן אֲסוּרִין עַד שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת אֶחָד זְכָרִים וְאֶחָד נְקֵיבוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בָּעֵי. מְשִׁיבִין דָּבָר שֶׁהוּא מַמְזֵר עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַמְזֵר. רִבִּי חַגַּיי אָמַר. רִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי. מְשִׁיבִין דָּבָר שֶׁהוּא כָרֵת עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ כָרֵת. אָמַר לָהֶן לֹא כִי. הֲלָכָה אֲנִי אוֹמֵר וּמִקְרָא מְסַייְעֵינִי. בָּנִים. לֹא בָנוֹת.

Traduction

Les autres rabbins lui dirent (ajoute la Mishna): Si c'est une règle reçue par voie orale, nous l'acceptons; mais si c'est une déduction, on peut lui opposer une objection. '' Que pouvaient-ils objecter? Ceci, dit R. Abahou au nom de R. Yossé b. R. Hanina: puisqu'en fait de relations entre parents à degré prohibé pour la fille de son fils, ou celle de sa fille, l'interdit se transmet jusqu'à la troisième génération, tant parmi les hommes que parmi les femmes, il doit en être de même pour les alliances avec les peuples exclus. -Non, lui répliqua R. Simon b. Lakish, on ne saurait admettre que l'on tire une objection d'une question de légitimité, pour une question d'ordre différent. De même, objecta R. Hagaï à R. Abahou, on ne saurait établir de parallèle entre des questions passibles du retranchement (en cas d'infraction) et d'autres qui ne sont pas passibles de cette pénalité. '' -Non, leur répondit R. Simon, c'est une tradition que j'énonce; et mon avis est fondé sur ce que la Bible (Dt 23, 9) emploie le mot fils, d'où l'on infère que les filles égyptiennes sont de suite admissibles. ''

Pnei Moshe non traduit

מה היה להם להשיב. לחכמים לדר''ש במתני':

הרי בת בנו ובת בתו. יוכיחו כדאמר בבלי שם עריות יוכיחו שלא אסר בהן אלא ג' דורות והוא בכלל ועשה בהן נקבות כזכרים דבת בתו כבת בנו:

משיבין דבר שהוא ממזר כו'. בתמי' דמח''כ ממזר הוי:

משיבין דבר שהוא כרת. בתמיה דמה לעריות שיש בהן כרת:

ומקרא מסייעני. דכתיב במצרי ואדומי בנים אשר יולדו להם וגומר בנים ולא בנות דמותרות מיד דרבנן דרשו אשר יולדו הכתוב תלאן בלידה כדאמר התם דכל הנולדים להן אפי' נקבה במשמע:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source